יום רביעי, 20 בספטמבר 2017

איחולי שנה טובה ממשרד עו"ד נועם קוריס ושות'...

עו"ד נועם קוריס ושות' מאחלים שנה טובה
זריחת כוכבים מאירה עולמות,
שירה הבוקעת מתוך הקומות,
דלת נסגרת על שנה ישנה,
שער נפתח לשנה חדשה -
ועוברים בו בדרך איחולים וברכות,
לשנה של אושר ושל הנאות,
לשנת הצלחה וחיוך ומראות,
לשנה של בריאות ואין ספור חוויות.
שתהא השנה הזו מעודדת
ועבורכם תהיה מאוד מיוחדת.


שנה טובה, עלינו באינטרנט:

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

יום רביעי, 9 באוגוסט 2017

עו"ד נועם קוריס - אורלי וגיא, תביעה על סך 236 אלף ש"ח

נועם קוריס ושות' מייצגים את אורלי וגיא בתביעה מול ארקדי גאידמק

מוסר השילומים



אורלי וילנאי וגיא מרוז (צילום: ניר לנדאו)

אורלי וילנאי וגיא מרוז תובעים תשלום של 236 אלף שקל עבור שלושה חודשי עבודה מהחברה שהפעילה את רדיו 99fm בבעלות ארקדי גאידמק

אורלי וילנאי וגיא מרוז הגישו היום (חמישי) תביעה נגד חברת כ.א.ן של ארקדי גאידמק המצויה בהליכי פירוק, בגין הפרת חוזה ואי תשלום שכר. בתביעה שהוגשה על ידי משרד עורכי הדין נועם קוריס לבית המשפט המחוזי בירושלים, דורשים וילנאי ומרוז תשלום עבור החודשים ספטמבר-נובמבר 2008 העומד על כ-236 אלף שקל. הבקשה מצטרפת להליך פירוק קבוצת כ.א.ן של גאידמק שהפעילה את רדיו 99fm עד ספטמבר 2008.

וילנאי ומרוז הצטרפו לרדיו 99 בנובמבר 2007 יחד עם עיתונאים רבים שהצטרפו לתחנה ובהם עמנואל רוזן, גל גבאי ולינוי בר גפן. בקיץ 2008 עם תחילת המעורבות של גאידמק בפוליטיקה לקראת הבחירות לרשויות המקומיות קבעה הרשות השנייה כי עליו למכור את מניותיו בתחנה. לאחר עזיבתו את התחנה לא פרע גאידמק את חובותיו ובהם תשלומים לעובדים וספקים ובנובמבר 2008 הגיש העיתונאי עמנואל רוזן יחד עם עובדים נוספים בתחנה בקשה לפירוק החברה שעדיין נידונה בבית המשפט המחוזי בירושלים.
 
עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ותביעות ייצוגיות מאז שנת  2004

יום שלישי, 25 ביולי 2017

עו"ד נועם קוריס - הוראות נוהל הכונס הרשמי לפסיקת שכר טרחה לבעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון דברי הסבר

עו"ד נועם קוריס - הוראות נוהל הכונס הרשמי לפסיקת שכר טרחה לבעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון דברי הסבר



לאור מעורבותו של הכונס הרשמי בבקשות לפסיקת שכר טרחת בעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון (כינוסי נכסים, פירוקים, הסדרים, הקפאות הליכים, ופשיטות רגל), וזאת מכח מעמדו שבתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981 ,ומכח מעמדו שבכללי פשיטת הרגל (מינוי כונסי נכסים ונאמנים ושכרם), התשמ"ה-1985) להלן יחד: תקנות השכר), ועל מנת להתוות כללים אחידים להתייחסות כלל מחוזות האגף לבקשות מעין אלה, תוך הסתמכות על הדין והסתייעות בהלכה הפסוקה המתפתחת בעניין משמעותי זה, הוחלט ליצור קובץ הוראות נוהל זה, אשר ישמש מדריך לעוסקים בתחום ואשר יביא ליצירת שוויוניות, עד כמה שאפשר, בין בעלי תפקיד בתיקים שונים, תוך התייחסות הוגנת לעמלם ולתוצאותיו ותוך יצירת שקיפות בפני נושים וצדדים מעוניינים. על חשיבות מעמדו של הכונס הרשמי בעת פסיקת שכר טרחה, עמד כבוד בית המשפט העליון ברע"א 03/8909 - עו"ד גד שילר נ' כונס הנכסים הרשמי: "כונס הנכסים הרשמי הינו גורם אובייקטיבי, אשר לדעתו משקל מיוחד בעת פסיקת שכר טרחה בהליכי פירוק. כך גם מלמדת הוראת תקנה 6 לתקנות." א. שכר ניהול (תקנה 7( שכר הניהול מחושב מדי שלושה חודשים, כאחוזים מתוך המזומנים שקיבל בעל התפקיד עבור מכירת שירותי או מוצרי החברה, באותה התקופה. 1 .יש להקפיד כי לא ישולם שכר ניהול בשל כספים אשר סיווגם הנכון הוא תקבולי מימוש, קרי שמקורם גביית חובות או מכירת נכסיה הקבועים של החברה. 2 .מנגנון קביעת שכר ניהול באחוזים, יכול שייצור עיוות בין השכר שנפסק לבעל התפקיד בתקופת הניהול לבין הדיבידנד שיוותר וישולם לנושים. לפיכך ובהתייחס למקרים אלו, ראוי לעיתים לעתור לבית המשפט, בבקשה כי יעשה שימוש בסמכותו לפי תקנה 13)א), ויורה על הפחתת השכר. 2 3 .כאשר נוצרים בגוף חדל פרעון, הן תקבולי ניהול כהגדרתם, והן תקבולי מימוש כהגדרתם, וכאשר עותר בעל התפקיד, לפסיקת שכר ניהול ולפסיקת שכר מימוש, בתיק חדלות פרעון אחד, ניתן לאשר בקשתו זו, לנוכח לשון תקנות השכר, המאפשרת פסיקה במקביל של שכר ניהול, בעד תקבולי הניהול, ושל שכר מימוש, בעד תקבולי המימוש. יש לבחון היטב את סיווג התקבולים בידי בעל התפקיד ולבדוק נכונותו. כאשר על פניו החישוב האריתמטי של שכ"ט בגין ניהול ומימוש יחדיו, מביא לתוצאה בלתי סבירה, ניתן לפנות לפסיקה הקיימת בעניין "תבל" [פש"ר (ת"א) 02/1361 ,בש"א 04/4391 ,[על פיה ייקבע שכרו של בעל התפקיד בהתאם למאפיין הדומיננטי שנשאה פעולתו, וככל שקביעת המאפיין אינה מוחלטת, ניתן לאזן תגמולו על דרך של תוספת מאמץ מיוחד סביר (כפרשנות בית המשפט בפסיקה מאוחרת, נועדה דרך זו בעיקר, למצב בו יוותר לנושים הבלתי מובטחים דיבידנד נמוך). ראוי עוד לציין כי הפסיקה בעניין "תבל" סויגה בהחלטות מאוחרות יותר של אותה הערכאה, כבעניין "תקרון" [פש"ר (ת"א) 04/1063 ,בש"א 04/18582 ,[שם נקבע כי כאשר אין מדובר בשכר טרחה גבוה במיוחד (לא כל שכן בהיעדר תשלום נכבד נוסף לשירותים מקצועיים נלווים), ניתן לחרוג מקביעת מאפיין דומיננטי, ולשלם שכר ניהול ושכר מימוש גם יחד. ב. שכר מימוש (תקנה 8( לבעל תפקיד ייקבע שכר מימוש באחוזים מתקבולי המימוש, בהתאם למדרגות הקבועות בתקנה 8 לתקנות. השכר בגין מימוש ייגזר ממלוא התמורה המתקבלת בגין המימוש, בצירוף הרווחים שנצברו, ללא הפחתת ההוצאות שהוצאו לשם המימוש כגון פרסום, שמאות וכד'. שכר המימוש ישולם בגין תקבולים שנתקבלו בפועל בקופת בעל התפקיד בגין מימוש הנכס. 1 .אין לאשר שכר מימוש בגין תקבולים עתידיים. [פש"ר 03/2094) ת"א) היפרדנטל בע"מ]. 2 .אין לאשר שכר מימוש בגין הכנסה רעיונית. ביטול תביעות חוב של נושים, דחיית תביעות חוב או אישורן באופן חלקי או מלא, הינן פעולות המתחייבות במסגרת ביצוע התפקיד. [פש"ר 98/121) חיפה) א.ר.צ.ר.ג פנתיאון בע"מ]. במקרים חריגים בהם נדרש מאמץ מיוחד לביטול תביעת חוב, ייבחן תיגמול בעל התפקיד במסגרת תוספת המאמץ המיוחד. 3 .ככלל אין לאשר שכר מימוש בגין החזר ערבויות/ערבויות בנקאיות. החזר ערבות בנקאית אינו דומה להחזר נכס חברה, אשר הכונס או מפרק נוטלים מצד ג' ומממשים אותו לטובת הנושים. המדובר בפעולה המקטינה את סך הנשייה של הבנק הערב (בין אם הוא נושה מובטח או נושה בלתי מובטח) ואי לכך הפעולה במהותה אינה תורמת להגדלת 3 מסת הנכסים העומדת לחלוקה, אלא, לשינוי החלוקה הפנימית בין הנושים בלבד. [פש"ר 02/2070) ת"א) אפיג הנדסה ( 1996 ( בע"מ]. קיימים מקרים החורגים מן הכלל האמור, בהם החזר הערבות חרג מגדר "שינוי החלוקה הפנימית" גרידא, והביא למצב בו הנושים הרגילים זכו לדיבידנד משמעותי. קרי, הקטנת הנשייה הפכה לשוות ערך מימוש בפועל, כשאז יש לשקול תשלום שכר טרחה בגין מימוש. [פש"ר 98/164) חיפה) דו חברה קבלנית]. 4 .אין בהחלפת תוארו של אותו בעל תפקיד (כגון מפרק זמני ההופך עם מתן צו הפירוק למנהל מיוחד, ומאוחר יותר למפרק קבוע), כדי להחזירו, בעת בקשת שכר המימוש בכל תואר ותואר, למדרגות החישוב הראשוניות. 5 .שכר טרחת בעל התפקיד בגין המימוש, יחושב החל מן המדרגה אליה הגיע הוא, במועד חישוב שכרו האחרון. ג. שכר חלוקה (תקנה 8א) בעל תפקיד אשר לא ביקש שכר טרחת ניהול או מימוש, רשאי לבקש שכר טרחה מתוך סך כל הנשייה שחילק בפועל לכל הנושים בכסף או בשווה כסף. גובה התשלום לבעל התפקיד לפי הפרמטר של שכר חלוקה, יידון רק לאחר שבעל התפקיד חילק בפועל את הדיבידנדים עליהם מסתמכת בקשתו, ושאין המדובר בחלוקה רעיונית. 1 .לשון תקנה 8 א' לתקנות מעלה קושי פרשני. פרשנות אחת, אשר ניתנת ליישוב עם לשון התקנה גורסת כי שיעור החלוקה לצורך חישוב השכר על פי התקנה ייקבע על פי שיעור החלוקה באחוזים אשר חולק בפועל לכל הנושים, קרי אחוז החלוקה שהוא המכנה המשותף הגבוה ביותר שחולק לכל הנושים (כך לדוגמא, אם חולק בפועל לנושים המובטחים %100 מנשייתם המוכחת ולנושים הלא מובטחים חולק %20 מנשייתם המוכחת, הרי שאחוז החלוקה, שחולק לכל הנושים הוא %20 ,שכן כל הנושים קיבלו לפחות )%20 .פרשנות זו עולה בקנה אחד עם תכליתה של התקנה, היינו תמרוץ בעל התפקיד לחלק דיבידנד גבוה ככל שניתן לכל הנושים, ובפרט לנושים הלא מובטחים, זאת הן מאחר ששכר המימוש משקף את שיעור החלוקה לנושים המובטחים והן מאחר שהטרחה בחלוקת דיבידנד גבוה לנושים המובטחים היא קטנה הרבה יותר מזו שנדרשת לצורך חלוקת דיבידנד לנושים הלא מובטחים (וממילא בדרך כלל משולם דיבידנד גבוה לנושים אלה). הקושי הנטען כלפי פרשנות זו הוא שאין היא מתחשבת כלל בשיעור החלוקה שחולק בפועל לנושים המובטחים. פרשנות אחרת, אשר תאומץ במסגרת הנחיות אלה, גורסת כי יש לחשב את שיעור החלוקה לצורך חישוב שכר הטרחה כדלקמן: סכום הדיבידנד המצטבר שחולק בפועל לכלל הנושים חלקי סך כל הנשייה המוכחת, כאשר מסכום הדיבידנד שחולק לנושים המובטחים יופחתו, לצורך החישוב, %25) זאת בהיקש המתחייב מהוראת תקנה 10) א) לתקנות). פרשנות זו, 4 אשר אף היא מתיישבת עם לשון התקנות, מביאה, לגישתנו, לאיזון ראוי בין לשון התקנה לתכליתה שכן היא מאזנת בין הסכומים שחולקו בפועל לכל הנושים לבין הרצון לתמרץ חלוקה לנושים הרגילים. על פרשנות זו ניתן ללמוד על דרך ההיקש מהאמור בתקנה 10)א) אשר מפחיתה ב-%25 את שכר המימוש כאשר עסקינן בנושה מובטח בשל ההנחה שהטרחה במימוש לנושים המובטחים פחותה. לגישתנו, נוכח איזונים אלה, פרשנות זו הינה הפרשנות הראויה לתקנה 8א. לדוגמא: במצב בו החוב לנושים המובטחים 500 אש"ח ולבלתי מובטחים 500 אש"ח, היינו החבות לכלל הנושים הינה מיליון ₪, והסכום שחולק עומד על סך של 700 אש"ח, מתוכם : הסכום שחולק לנושים המובטחים - 500 אש"ח, והסכום ששולם לנושים הבלתי מובטחים 200 אש"ח, יחושב שיעור החלוקה כדלקמן : 375 אש"ח (המהווים את גובה הדיבידנד ששולם לנושים המובטחים בניכוי )%25 + 200 אש"ח (סכום הדיבידנד לנושים הבלתי מובטחים). כל הסכום (575 אש"ח) יחולק בסך כל הנשייה המוכחת (מיליון ₪) ובסה"כ יתקבל שיעור חלוקה של %5.57 .בהתאם יקבע שכרו של בעל התפקיד על פי התקנות בגין החלוקה בשיעור %9-7 מסך כל הנשייה לחלוקה. 2 .בנסיבות מיוחדות שנבעו ממאמץ מיוחד, כמפורט בסעיף 8א(ב) לתקנות השכר, ניתן לאשר לבעל התפקיד, שחילק בפועל לכל הנושים דיבידנד בשיעור העולה על %80 ,שכר שינוע בין %12 ל-%15 ,ואשר יחושב מתוך סך כל הנשיה לחלוקה. ד. שכר שעתי ככלל, אין מקום לפסיקת שכר טרחת בעלי תפקיד לפי שעות עבודתם. שכן הפרמטרים לקביעת השכר, דוגמת הניהול, המימוש והחלוקה, הותוו על ידי מחוקק המשנה בתקנות השכר, כהוראות מחייבות לעניין זה, ובאשר אין בשכר שעתי כדי לתמרץ את בעל התפקיד להשיא רווח לנושים. עוד ומראש קיים קושי להעריך את היקף ההעסקה שיידרש, ובסופו של יום, עומדת בעייתיות ביכולת פיקוח הכנ"ר על ביצוע שעות העבודה בפועל. במקרים חריגים, ורק כאשר חישוב השכר על פי התקנות ייצור עיוות משמעותי לשכר הטרחה שייפסק (בין אם פעל בעל התפקיד כמצופה ממנו ובכל זאת מאמציו לא נשאו פרי, ובין אם חישוב השכר בתקנות מביא לתוצאה גבוהה מדי ובלתי פרופורציונלית להשקעת בעל התפקיד בעבודתו), יישקל השכר השעתי, בין על דרך היקש מהוראת תקנה 10) ב) לתקנות ובין על פי הוראת תקנה 13 לתקנות, על הדרך הזהירה, בסכום שלא יעלה על 500 ₪ לשעת עבודה, וזאת תוך תחימת דרך חישוב זו לעובדות המקרה ונסיבות העניין. עם זאת, בתיקים בעלי מורכבות או היקף מיוחדים, ניתן יהיה לקבוע, באישור מנהל האגף, שכר שעתי גבוה יותר. ד1 .פסיקת שכר טרחה למנהל מיוחד בהליך פשיטת רגל 5 1 .בשלב צו הכינוס נדרש המנהל המיוחד לבצע סדרה של פעולות הכרוכות בהשקעת זמן לא מבוטלת ובהן, בין היתר, עריכת בדיקה מקיפה בעניינו של החייב ובכלל זה בדבר הכנסותיו, הוצאותיו, חבויותיו ונכסיו, טיפול בבקשות ביניים המוגשות לבית המשפט במסגרת ההליך והכנת תכנית פירעון לחייב. היקף הכספים המתקבל בתיק, לעומת זאת, נמוך בתקופה זו ומגיע, לרוב, לאלפי שקלים בודדים בלבד, כך שהשכר הנגזר מתקבולים אלה נמוך ואינו משקף את מידת המאמץ והטרחה של המנהל המיוחד בתיק. 2 .בהתאם, עם סיום תפקידו של המנהל המיוחד, ימליץ הכונס הרשמי על פסיקת שכר טרחה בסכום קבוע של 000,5 ₪ בצירוף מע"מ, אלא אם קיימות נסיבות חריגות המצדיקות הקטנת השכר או הגדלתו מעבר לסכום זה. המלצה להגדלת או הקטנת השכר כאמור טעונה אישור מנהל המחוז או סגנו. 3 .מבלי לגרוע מכלליות האמור בס"ק 2 לעיל, אי עמידת המנהל המיוחד בחובת הדיווח לכונס הרשמי או בביצוע תפקיד מתפקידיו על פי הפקודה או על פי הנחיות הכונס הרשמי, או עיכוב ניכר בהם, תהוונה נימוק להקטנת שכרו של בעל התפקיד. 4 .לא היו בקופת הכינוס די כספים לתשלום השכר הנקוב בסעיף 2 לעיל ולתשלום אגרת השגחת הכונס הרשמי והוצאות ההליך, ימליץ הכונס הרשמי על פסיקת מלוא הסכום שהצטבר בקופה כשכר טרחת בעל התפקיד ואגרת השגחת הכונס הרשמי, בשיעורים היחסיים ובלבד שיוותרו בקופה די כספים לתשלום הוצאות ההליך, כמשמעותן בתקנה 146 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה - 1985. 5 .נדרש המנהל המיוחד להכריע בתביעות החוב שהוגשו במסגרת ההליך בתקופת צו הכינוס, ימליץ הכונס הרשמי על תשלום שכר נוסף בגין פעולות אלה, בהתאם להוראות סעיף ז ו-ח להוראות נוהל זה, ובכפוף לכך שהצטברו בקופת פשיטת הרגל די כספים לתשלום השכר כאמור. לא היו בקופת פשיטת הרגל די כספים לתשלום השכר בגין בדיקת תביעות החוב, יותנה תשלום השכר בכניסתם של כספים נוספים לקופת ההליך. ה. הוצאות 1 .ניתן לאשר הוצאות ישירות של בעל תפקיד הנחוצות במסגרת תפקידו כגון : צילום, טלפון, דואר, נסיעות, אחסון, נקיון וכו'. 2 .אין לאשר הוצאות עקיפות של בעל התפקיד ואשר לא ניתן לייחדן לתפקיד גופו כגון: שכירות משרד בעל התפקיד, החזקת רכב, החזקה שוטפת של המשרד, אירוח וכד'. 6 3 .אין לאשר החזר הוצאות בגין ביטוח אחריות מקצועית או הגדלת ביטוח אחריות מקצועית [פש"ר 02/1541) ת"א) חב' צינקל בע"מ]. 4 .בשל הקושי הלגיטימי בכימות ההוצאות בתיקים מסוימים (ספירת צילומים, מס' שיחות טלפון) יש לבצע הערכה גלובלית חודשית בהתאם להיקף הפעילות המחויבת והמבוצעת ע"י בעל התפקיד בתיק. 5 .הסכום החודשי הגלובלי שניתן לאשר לבעל תפקיד בגין הוצאות לא יעלה על סך של 300,₪ אלא אם כן, יומצא תיעוד מפורט ומדויק מגובה במסמכים של בעל התפקיד ויוכח כי ההוצאות שהוציא היו "בגדר הכרחיות" לשם ביצוע תפקידו. 6 .בגין הוצאה בפועל, מעבר לסכום הגלובלי, תאושר זו לבעל התפקיד רק אם הייתה נחוצה במסגרת תפקידו והומצאה חשבונית מס/קבלה מתאימה. ו. מס ערך מוסף (תקנה 9( יש להקפיד בהפחתת תשלומי מס ערך מוסף מתוך סכומי הכספים העומדים בבסיס חישוב שכר הטרחה. כמו כן, יש לאבחן בעניין החזר הוצאות לבעלי תפקיד, בין סכומי הוצאה החייבים במע"מ, לבין אלה שלא, כאשר לתשלום הוצאות גלובלי (שאינו נתמך בחשבוניות/קבלות) אין להוסיף מע"מ. ז. שכר עבור בדיקת תביעות חוב של עובדים (תקנה 9א) שכר עבור בדיקת תביעות חוב עובדים ישולם למנהל מיוחד אשר מונה לצורך בדיקת תביעות חוב עובדים, או לבעל תפקיד אחר, אשר ביצע פעולה זו. 1 .שכר בעל התפקיד שמונה לבדיקת תביעות החוב של העובדים, ישולם מקופת תיק חדלות הפרעון, ככל שיכולה הקופה לשאת בכך. אחרת, יוצע לעובדים לשאת במימון שכר הבדיקה. 2 .ככל שמדובר בתביעות חוב המוגשות על ידי גופיים מוסדיים בגין הפרשות עובדים, הרי שאלה יחשבו כתביעת חוב אחת שמטעם נושה רגיל, ולחלופין, כתביעת חוב אחת של עובד. [פש"ר (ת"א) 02/1541 ,בש"א 04/12187 ,רו"ח מרון נ' כנ"ר]. עם זאת, כאשר השכר לו זכאי בעל התפקיד בהתאם לאמור אינו משקף כראוי את מידת המאמץ והטרחה שהושקעו על ידו בבדיקת תביעת החוב (למשל, כאשר אימות הנתונים מחייב בדיקה מקיפה ו/או כאשר התביעה מתייחסת לזכויותיהם של מספר גדול של עובדים) ימליץ הכונס הרשמי לאשר שכר ראוי בשים לב למספר העובדים, למידת המאמץ שנדרש בעל התפקיד להשקיע בבדיקת תביעת החוב ובזיקה לנאמר ברישא לסעיף זה. ח. שכר עבור בדיקת תביעות חוב רגילות 7 שכר מנהל מיוחד לבדיקת תביעות חוב רגילות יעמוד, לכל היותר, על סך של 400 ₪ בצירוף מע"מ לבדיקת כל תביעה. בגין ערעור על תביעת החוב, יהא זכאי המנהל המיוחד לשכר נוסף, שלא יעלה על 600 ₪ בצירוף מע"מ. במקרים כאמור, יקזז הכנ"ר משכר טרחתו בתפקידו כמפרק/נאמן, %80 מעלות העסקתו של המנהל המיוחד. נאמן/מפרק אינם זכאים לשכר בגין בדיקת תביעות חוב רגילות. ט. סייגים לשכר (תקנה 10( את התקנה לעניין הפחתת %25 בגין מימוש עבור מימוש מובטח יש ליישם לגבי כל בעל תפקיד אשר מימש עבור נושה מובטח, ואין חשיבות לתוארו של בעל התפקיד, כלומר התקנה תחול גם על מפרק, נאמן ומנהל מיוחד. [פש"ר (ת"א) 03/2094 ,עו"ד מרדכי שלו נ' כנ"ר]. חריג לאמור לעיל הוא, כאשר בעל התפקיד מימש הבטוחה אך העביר חלק מהתמורה לנושים בדין קדימה. במקרה זה ובהתייחס לסכום אשר הועבר לנושים בדין קדימה, ניתן לראות בבעל התפקיד כמי שמימש עבור הקופה וככזה אין להחיל עליו את התקנה. י. שירותים מקצועיים/העסקת בעלי מקצוע (תקנה 11 ותקנה 12( בעל תפקיד הנזקק לשרותיהם של עו"ד, רו"ח או אנשי מקצוע אחרים, יפנה בבקשה למתן הוראות לבית המשפט לאישור העסקת בעל המקצוע, טרם העסקתו בפועל, תוך שהוא מציין את היקף העבודה והשכר הנדרש לשם העסקתו. [פש"ר 02/2118 רובננקו שמואל אחזקות בע"מ] 1 .העובדה שבעל התפקיד הוא רו"ח לא תשמש עילה למינויו של עו"ד לעזר כבא-כוח ולהיפך. אם יתבקש מינוי כזה, הרי ששכר הטרחה של בעל התפקיד יכלול את שכ"ט "העוזר" המסייע בידו לביצוע תפקידו. 2 .כאשר מתבקש בית המשפט למנות שני בעלי תפקיד. יש להתנות המינוי בכך כי כפל המינוי לא יגרור עמו כפל שכר טרחה, ובהעדר נסיבות מיוחדות, יחלקו ביניהם שני בעלי התפקיד, את שכר הטרחה. 3 .דין העסקת יועצים מקצועיים (לדוגמא: אם עסקינן בבעל תפקיד שהינו משפטן המבקש להעסיק משפטנים אחרים), אינו שונה, בדרך כלל, מדין העסקת מספר בעלי תפקיד. "מה נפקא מינא, מבחינת הנושים, אם מעסיק הנאמן עורך דין ממשרדו "כיועץ משפטי" או שמה ממונה עורך דין ממשרד אחר כבעל תפקיד נוסף" [פש"ר 02/1896) ת"א ) נגה אלקטרוטכניקה בע"מ]. 4 .כאשר צורת העבודה או ניהול העניינים דורשים העסקת עורכי דין (כדוגמת: ניהול תביעות שהחלו טרם קריסת החברה), הנוהג הרגיל הינו העסקת עורכי דין אלו, ככל 8 הניתן, על בסיס אחוזים מן הסכומים שייגבו, בהתאם למורכבות ההליך, לסיכויי הגביה ולהשקעה הנדרשת. לחלופין, וככל שיש בקופת חדלות הפרעון מימון לכך, ניתן לשלם לבעל המקצוע המועסק שכר טרחה, בהתאם לתעריף המינימלי המומלץ במקצועו, וזאת על פי הכדאיות בנסיבות העניין. 5 .כספים שנגבו כאמור, ע"י בעל מקצוע שאינו בעל התפקיד, לא יכללו בבסיס חישוב שכ"ט מימוש לבעל התפקיד בתיק. אולם, ככל שיבקש בעל התפקיד בתיק לפסוק לו שכ"ט חלוקה, יכללו סכומים אלה בבסיס החישוב. יא. הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד שנפסקו במסגרת כל הליך לטובת בעל התפקיד, ישולמו לקופת הפירוק/פש"ר, ולא לבעל התפקיד. יב. חילופי בעלי תפקיד כאשר בעל תפקיד מתפטר מתפקידו, מסיבה זו או אחרת, ואחר נכנס בנעליו, נראה כי יש מקום לאפשר לבעל התפקיד החדש ליהנות מחישוב שכר טרחה מחדש, ובמידה והדבר פוגע משמעותית בנושים, הנאלצים לממן את החלפת בעלי התפקיד, יש לבחון המקרה לגופו ולמצוא איזון ראוי, בין היתר, ובשים לב לנסיבות התפטרותו של בעל התפקיד הראשון, על דרך דרישה להשבת שכר הטרחה או חלקו מבעל התפקיד הראשון. יג. מאמץ מיוחד (תקנה 13( שומה עלינו לייחד את תשלום תוספת המאמץ המיוחד רק למקרים יחידים בנסיבותיהם, ובכך לא נהפוך את החריג לכלל, באשר חריג זה גבולות מוגדרים אין לו. "תוספת מאמץ מיוחד הינה בגדר חריג, ולא בגדר הכלל; מטרתה היא לתגמל בעל-תפקיד, אשר עמד בהצלחה בפני קשיים החורגים במובהק מן הרגיל במסגרת הקפאת הליכים (כאשר אין חולק, כי אף הביצוע הרגיל אינו תמיד מן הקלים), או הצליח להעשיר את קופת הקפאת ההליכים או הפירוק באופן חריג ובלתי צפוי, החורג מדרך ניהול רגילה של הליך חדלות פרעון". [בש"א (ת"א) 03/16946 ריקמור בע"מ ו-2 אח' נ' כונס הנכסים הרשמי] "תוספת זו ניתנת, בדרך-כלל, לא בשל "עבודה אינטנסיבית" גרידא, אלא בשל ה"מיוחדות" שבפעולות בעל התפקיד, והפירות שצמחו מהם בסופו של דבר". [פש"ר (ת"א) 03/1458 - עו"ד דוד ששון נ' כנ"ר]. 1 .המאפיינים העיקריים לקציבת תוספת מאמץ מיוחד יהיו: הזמן שהושקע, מורכבות התיק, אחריות יוצאת דופן, יעילות ביצוע התפקיד, תוצאות מוצלחות לנושים, ערך וסוג הנכסים בהם עסק בעל התפקיד, ביצועו פעולות איתור וחקירה, אספקטים בינלאומיים במידה וקיימים, והכל על רקע יכולות הגוף חדל הפרעון ערב קריסתו, ובהתחשב בגובה הסכום העומד בקופת בעל התפקיד. 9 2 .ככלל, כמות הבקשות שמגיש בעל התפקיד לבית המשפט, לא תהווה אינדיקציה מכרעת לעניין המאמץ המיוחד. 3 .בקשת בעל התפקיד לתוספת מאמץ מיוחד תיבחן רק בסיומה של עבודתו ובפסיקת שכרו הסופי, וזאת על בסיס בקשה נפרדת ומנומקת, שתעסוק אך ורק בבקשתו לתוספת זו. 4 .בכל מקרה תוספת המאמץ המיוחד המומלצת על ידי הכונס הרשמי באותם המקרים החריגים שבחריגים, לא תעלה על שיעור של %50. 5 .כאשר אין יחס הולם בין תוצאות חישוב השכר על פי התקנות, לבין העבודה שבוצעה בפועל, אזי תישקל המלצה להקטנת השכר המתבקש. יד. הקטנת שכר טרחה יש לשקול במקרים מתאימים, בין כאשר מדובר בתוצאת חישוב גבוהה ובלתי פרופורציונלית לעבודת בעל התפקיד, ובין כאשר מדובר באי מילוי התפקיד כנדרש (דוגמת הימשכות בלתי מוצדקת של ההליך על פני שנים, בזבוז משאבי נושים, אי נקיטה בפעולות מתחייבות, אי שיתוף פעולה עם הגורמים המפקחים – כנ"ר, ועדת ביקורת, בימ"ש), להמליץ בפני בית המשפט להקטין שכרו של בעל תפקיד. טו. מועדי תשלום (תקנה 14( יש להקפיד כי תשלומי שכר הביניים במשך ניהול ההליך, לא יעברו את מחצית השכר הסופי, אלא במקרים מיוחדים, וזאת על מנת להותיר בידי בעל התפקיד תמריץ מספיק לסיום מהיר ויעיל של עבודתו. טז. כללי בשכר ניהול 1 .אם תוצאת החישוב מביאה לכדי שכר ניהול העולה על סך של 000,100 ש"ח לחודש, תובא הבקשה לאישור מנהל המחוז, טרם מתן התגובה. 2 .אם תוצאת החישוב מביאה לכדי שכר ניהול העולה על סך של 000,200 ש"ח לחודש, תובא הבקשה גם לאישור מנהל המחלקה המשפטית, טרם מתן התגובה. 10 3 .אם תוצאת החישוב מביאה לכדי שכר ניהול העולה על סך של 000,400 ₪ לחודש, תובא הבקשה גם לאישור מנהל אגף, טרם מתן תגובה. בשכר מימוש ובשכר חלוקה 4 .אם תוצאת החישוב מביאה לכדי שכר מימוש ו/או חלוקה, העולים במצטבר ובמשך כלל ההליך, על סך כולל של 000,400 ש"ח, תובא הבקשה לאישור מנהל המחוז, טרם מתן התגובה. 5 .אם תוצאת החישוב מביאה לכדי שכר מימוש ו/או חלוקה, העולים במצטבר ובמשך כלל ההליך, על סך כולל של 000,800 ש"ח, תובא הבקשה גם לאישור מנהל המחלקה המשפטית, טרם מתן התגובה. 6 .אם תוצאת החישוב מביאה לכדי שכר מימוש ו/או חלוקה, העולים במצטבר ובמשך כלל ההליך, על סך כולל של 000,000,3 ,₪ תובא הבקשה גם לאישור מנהל האגף, טרם מתן התגובה. יז. אגרת השגחה מכח הוראת תקנה 64)ב) לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987 ,וכן מכח תקנה 2)ב) לתקנות פשיטת רגל (אגרות), התשמ"ה – 1985 ,קיימת הוראה קטגורית הקובעת חובתם של בעלי תפקיד לתשלום אגרת השגחה לכנ"ר, ויש להקפיד על גבייתה. פרופ' דוד האן האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי (נוהל זה מעדכן את הנוהל מאוגוסט 2012(



פרוטוקול מס' 269
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י' באלול התשע"ו (13 בספטמבר 2016), שעה 12:00


לפרוטוקול מס' 275
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ל' בתשרי התשע"ז (01 בנובמבר 2016), שעה 13:00